חג הסיגד

חג הסיגד:

מהו סיגד? סיגד מלשון: סגידה, השתחוויה, פולחן – יום עבודת ה'.

חג הסיגד הוא אחד ממועדי הקהילה האתיופית, קהילת ביתא ישראל. זהו חג עתיק יומין שנקבע ונחגג במסורת יהודי אתיופיה מזה מאות ואף אלפי שנים.

החג חל בכ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים, והוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל, הכולל קריאת קטעים מאוסף כתבי הקודש של הקהילה (המצהף קדוס) וברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בראש הר גבוה, המסמל את הר סיני, ומנהלים אותו כוהני הקהילה.
הטקס כולל תהלוכה עם ספר התורה מבית הכנסת (מסגיד) אל ראש ההר, השתחוויה במהלך העלייה; בראש ההר – קיום טקס חידוש הברית; קריאת הפרקים העוסקים בהתגלות אלוהים למשה בהר סיני ופרשת הברכות והקללות בספר ויקרא. חכמי העדה (הקסים) קוראים בקול רם, והקהל חוזר על המילים הנקראות. בסיום הטקס עורכים סעודת חג לאחדות בקהילה.

ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ"ך אות קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. בישראל התקבל המנהג לערוך את טקס הסיגד בטייל ארמון הנציב המשקיפה אל הר הבית בירושלים, בנוכחות בני העדה ואישי ציבור. טקס נוסף מתקיים בכותל המערבי.